מכירים את האמירה שהאדם הוא תוצר של הסביבה שבה הוא חי. אולי זה נשמע קצת קיצוני, אבל אם נעצור רגע ונחשוב על זה, יש בזה הרבה אמת.
הרי רק צריך להתבונן על החיים שלנו מקרוב, ונראה שהמקומות שבהם אנחנו מבלים את הזמן שלנו, לא רק משפיעים על מצב הרוח שלנו, אלא ממש מעצבים את ההרגלים, הקשרים החברתיים ואפילו את האופן שבו אנחנו חושבים על עצמנו.
אפשר לראות את זה בקלות בערים בכל רחבי העולם. לדוגמה, עיר שמתאפיינת ברחובות צרים עם בתי קפה קטנים, ספסלים בכל פינה ועצים שמלווים את הולכי הרגל. אתם תראו איך שאנשים שם עוצרים, מדברים ומכירים את השכנים שלהם. עיר אחרת, כזו שמורכבת ממגדלי מגורים גבוהים וחניונים תת קרקעיים, אתם תראו שאנשים שם בעיקר עוברים בהם, אבל הם לא נשארים. הם לא מתחברים. הם רק מגיעים הביתה וסוגרים את הדלת. ההבדל הזה הוא לא רק עניין של עיצוב, אלא עניין של רגש. של תחושה ושל מה שמקום עושה לאדם שגר בו.
בעולם האדריכלות והעיצוב העירוני יש לזה אפילו שם, Placemaking והרעיון הוא מאוד פשוט. במקום לבנות בניינים שעומדים בפני עצמם ולקוות שמשהו טוב יקרה סביבם, מתחילים מההפך. חושבים על האדם, על מה שהוא צריך, על איך הוא חי, ורק אחר כך מתכננים את החלל סביבו. ככה בדיוק נוצרים מקומות שיש להם נשמה. שמרגיש בהם טוב ושאנשים רוצים לחזור אליהם או לגור שם.
מקומות כאלה אפשר למצוא בכל העולם, אבל יש להם מאפיין מעניין, רובם נבנו במקרה. הם התפתחו במשך מאות שנים והתעצבו על ידי דורות של אנשים שגרו בהם, וקיבלו את הנשמה שלהם באופן אורגני. הכיכרות הקטנות באיטליה, הרחובות הצדדיים של פריז, השכונות הוותיקות של תל אביב, כולם תוצר של זמן ולא של תכנון מראש. השאלה היא, האם אפשר היום, בעידן שבו אזורים שלמים מתוכננים מאפס, האם אפשר לתכנן מקום עם נשמה כבר מההתחלה?
זו השאלה שעומדת בלב הפעילות של IMKAN, חברת נדל"ן שהחלה לבסס את עצמה באבו דאבי, ותוך פחות מעשור הפכה לאחד השמות הבולטים בתחום הפיתוח בכל האזור, כולל פרויקטים שמשפיעים היום גם על דובאי. במקרה של IMKAN, התשובה לשאלה הזו לא הסתכמה בשיווק חכם, אלא היא הסתכמה בגישה שלמה לפיתוח נדל"ן וגישה שונה מרבים אחרים.
הבידול של IMKAN מתחיל במקום שאנשים בדרך כלל לא חושבים עליו, השלב שלפני הסקיצה הראשונה. בעוד שרוב חברות הנדל"ן באזור מתחילות את התהליך משאלה כלכלית, איפה משתלם לבנות, מה דורש השוק עכשיו, איזה סוג דירות יימכרו הכי מהר, ב-IMKAN מתחילים את התהליך משאלה אחרת לגמרי. הם שואלים מי האנשים שיגורו פה, איך הם חיים, מה הם רוצים מהיום שלהם, ואיך אנחנו יכולים לבנות סביבם משהו שייתן להם את זה.
לשם כך, החברה הקימה מה שהיא קוראת לו פלטפורמת מחקר ייחודית. מדובר ביחידה אמיתית שנמצאת בתוך הארגון, שהתפקיד שלה הוא לחקור התנהגויות חברתיות, הרגלי חיים, נטיות תרבותיות וצרכים פסיכולוגיים של קהלי יעד שונים. לאחר מכן היחידה הזו מנסחת את הפרופילים השונים, ורק לאחר מכן האדריכלים והמתכננים מטעם החברה מתחילים לעבוד. כך בדיוק הפרויקט שלהם מתחיל מהאדם, ולא מהקרקע לבדה.
וזה לא הכל. IMKAN הקימה גם מתחם שנקרא IMKAN BOX, שזו מעבדה יצירתית שמשלבת בתוכה מחקר, עיצוב וטכנולוגיה, שבה היא בודקת רעיונות לפני שהם מתורגמים לפרויקט אמיתי.
IMKAN נוסדה בשנת 2017 ומה שמאפשר לה לחשוב מחוץ לקופסה, זו העובדה שהיא פועלת כחברת בת בבעלות מלאה של Abu Dhabi Capital Group, בית השקעות מוסדי פרטי שהמטה הראשי שלו ממוקם באבו דאבי.
לאורך השנים, ההובלה של החברה עברה כמה ידיים, וכיום היא נמצאת בידיו של המנכ"ל, המהנדס סווידאן אל דהארי, איש מקצוע שיש לו ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום ההובלה התאגידית באמירויות.
וכך, בתוך פחות מעשור, IMKAN הצליחה לבנות תיק של 26 פרויקטים שמתפרסים על פני שלוש יבשות, באמירויות, במרוקו, במצרים, בסיישל, במונטנגרו ובסרי לנקה. ההיקף הזה מעניין במיוחד כשמדובר בחברה שמתעקשת על אותה גישה מחקרית מעמיקה לכל פרויקט, גישה שלכאורה אמורה להאט את הקצב, אבל במציאות, היא דווקא תרמה להצלחה שלה.
פרויקט הדגל של IMKAN נקרא Pixel, הוא ממוקם ב Reem Island שזה אי באבו דאבי. הפרויקט עצמו תוכנן במפורש עבור מי שחיפשו לעצמם סביבה שמשלבת בית, עבודה ואינטראקציה חברתית. מדובר בפרויקט שמכיל בתוכו שבעה מגדלי עם מעל ל-500 יחידות, וכולן סביב כיכר פתוחה שמשלבת בתי קפה ומסעדות, מרחבי עבודה משותפים וחנויות. הרעיון שעמד מאחורי הפרויקט הזה הוא שלא חייב שיהיו גבולות ברורים בין שעות הפנאי והעבודה, ולשם כך היה צריך מבנה שיכיל את כולם גם יחד.
פרויקט אחר בשם Nudra, פרויקט הוילות היוקרתי באי Saadiyat, נבנה עבור קהל שונה לחלוטין, כזה שחיפש לקדש את הפרטיות של עצמו.
לשם כך נבנו בפרויקט 37 וילות בלבד לאורך החוף, ומדובר באחד הפרויקטים היחידים באי שכולל גישה לחוף פרטי.
ויש את AlJurf, פרויקט הדגל הגדול ביותר של החברה. מדובר במתחם של שני שלבים שמתפרס לאורך החוף בין אבו דאבי לדובאי. זה פרויקט שמייצג את הקיצוניות של הגישה של IMKAN, יצירה אקולוגית שמשולבת באופן מלא בסביבה הטבעית. שני נמלים, מרכז עיירה, מלונות, רזורט וולנס, מוזיאון, חופים פרטיים וציבוריים, בית ספר פרטי, ועוד. בלב הפרויקט נמצא SHA Emirates, מרכז וולנס בשיתוף פעולה עם רשת SHA הספרדית, שזה מרכז הבריאות השלישי שלה בעולם. הפרויקט עצמו יושב על שמורת טבע ימית, ולשם כך IMKAN הקדישה משאבים יוצאי דופן כדי לשמר את האקולוגיה המקומית במקום להחליף אותה.
למרות שהמטה של IMKAN באבו דאבי, ההשפעה שלה על דובאי וסביבתה הולכת וגדלה. AlJurf, שממוקם רק 15 דקות נסיעה מ-Jebel Ali ו-35 דקות מאבו דאבי, הופך לבחירה מועדפת עבור אנשי עסקים ומשפחות מדובאי שמחפשים אורח חיים שקט יותר בלי לוותר על הקרבה לעיר. ובעצם כך בדיוק החברה זיהתה הזדמנות שרוב המתחרים פספסו, הקהל הדובאי שמחפש בית שני, מרחב להתחבר לטבע, מקום לברוח אליו בסופי שבוע, אבל בלי הצורך לטוס לחו"ל.
פרויקט נוסף של IMKAN שמייצג את העתיד של החברה נקרא Sunstone,
והוא הדוגמה הטובה ביותר לכך שה-DNA של החברה לא נשאר רק בפרויקטים הראשונים שלה, אלא ממשיך גם בפרויקטים העכשוויים שלה. הפרויקט הזה ממוקם באי Reem Island באבו דאבי ומדובר בפרויקט מגורים שכולל דירות בגדלים שונים, החל מדירות חדר אחד בגודל של 99 מ"ר ועד לדירות בנות ארבעה חדרים בגודל של 250 מ"ר. המסירה צפויה להיות ברבעון השלישי של 2028, וכמו בכל פרויקט של IMKAN, גם כאן ניכרת הגישה המחקרית שעומדת מאחורי כל החלטה, מהמפרט הטכני ועד גודל היחידות, מהתכנון הפנימי ועד למיקום הספציפי בתוך האי.
אז אם נחזור לרגע לאמירה שאיתה התחלנו, שאדם הוא תוצר של הסביבה שבה הוא חי, אפשר להבין למה הגישה של IMKAN כל-כך שונה, כאשר נשענת על השאלה האם המקום שאתה גר בו באמת מתאים לך, או שאתה רק נכנס אליו כי הוא היה זמין.
התוצאה היא לא רק פרויקט נדל"ן כזה או אחר, אלא חוויה שלמה של חיים.
זה גם מסביר למה IMKAN ממשיכה לצמוח בקצב כה מהיר, ולמה הפרויקטים שלה נמכרים עוד לפני שהבנייה מסתיימת. כי בסופו של דבר, אנשים לא מחפשים רק דירות. אלא הם מחפשים מקומות שירגישו להם כמו בית. IMKAN מבינה את זה מצוין, וגם משקיעי נדל"ן שיודעים שיהיה להם קל הרבה יותר להשכיר נכסים שהחברה הזו בנתה.
2.8MB
